תפריט
נעים מאוד – שמי נירה דישי.
לי לבן זוגי יש שלושה בנים נפלאים, וכמו הורים רבים אחרים, אנחנו מנסים למצוא את הנוסחה הנכונה לגידול ילדים אנלוגיים בעולם דיגיטלי. מצד אחד – אנחנו מאמינים במה שמקובל לכנות "הורות איטית", בחיים פשוטים קרובים לים ולטבע (רק לפני כמה שנים עברנו מיאכטה בתל אביב לקיבוץ בנגב) ובכך שההתנסות והמשחק הם הדרך הטובה ביותר לילדים ללמוד על העולם (וזו אחת הסיבות לכך שאין לנו טלוויזיה בבית). אבל מצד שני – אנחנו גם רוצים להקנות לילדים שלנו כלים ומיומנויות שיעזרו להם להסתדר בחיים המודרניים, ואין ספק שהממשקים הדיגיטליים השונים הם חלק מהכישורים הללו. כמובן שהחוכמה הגדולה היא למצוא את האיזון הנכון כדי שהילדים שלנו יצליחו ליהנות מכל העולמות.
כמו הרבה דברים טובים, זה התחיל בכלל בלי כוונה. במקום להילחם בזמן המסך והמגע של הבנים שלי (בעיקר של שני הגדולים − מתן שהיה אז בן תשע ואיל בן שבע, אבל גם זמנו של שחר בן השלוש עוד יגיע:) החלטתי ללמוד את הנושא לעומק, לבדוק היטב את האפליקציות שהילדים שלי (והחברים שלהם) משחקים בהן ולכתוב את דעתי עליהן בבלוג (שחבריי הקרובים מכירים בשמו הקודם START APPs).
מעבר לעניין האישי שלי, יש לי גם רקע בנושא. במשך ארבע ומשהו שנים (2008-2012) ערכתי את מגזין "הורים וילדים" בהוצאת מוטו תקשורת, ובזמני הלא-פנוי למדתי לתואר שני במסלול המעשי של התכנית לתרבות הילד והנוער (מדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב) והתמקדתי בטכנולוגיה דיגיטלית לילדים. במהלך הלימודים, אחרי שקראתי אינספור מחקרים בנושא מהארץ ומהעולם, הבנתי עד כמה תיווך הורי נחוץ כדי למקסם את החוויה האינטראקטיבית של הילדים, בעיקר בגילאים הנמוכים (שלוש עד שש), וזו הייתה מטרתו של הבלוג. אבל לא עסקתי רק באפליקציות. לשימוש במסכים דיגיטליים, חכמים ככל שיהיו, נלוות גם בעיות במישור הבריאותי (כאבי גב/צוואר, עיניים, קרינה מטלפון סלולרי) ובמישור החברתי (תחליף לזמן עם ההורים והחברים, ירידה באינטראקציה החברתית). לכן, גם על נושאים אלה רציתי לכתוב בבלוג שלי, לצד אינפוגרפיקות מתוחכמות, סרטונים מצחיקים, ראיונות עם מומחים, ציטוטים נבחרים ועוד.
רצה הגורל והתחביב הפך לעיסוק. בשנים האחרונות כמעט לא היה לי זמן לכתוב בבלוג, כי פתאום נהייתי עסוקה למדי – התחלתי לעסוק בתחום בצורה אינטנסיבית: לפתח משחקים דיגיטליים בהתאמה אישית ופעילויות תוכן אינטראקטיביות מקוריות לילדים; להסתובב ברחבי הארץ ולהרצות בפני הורים על משחקים דיגיטליים ושימוש מושכל בסמארטפונים, בחירת אפליקציות ויישומים מומלצים לילדים בגילאים השונים; להדריך מורים בתחומי הטכנולוגיה והדיגיטל (תקשוב ולמידה ניידת, גיימיפיקציה, שילוב משחקים דיגיטליים בלמידה); להעביר לילדים (בעיקר כיתות ד'-ה'-ו' וחט"ב) חוגים דיגיטליים לפיתוח משחקים ומולטימדיה; ולכתוב על אפליקציות סלולריות להורים וילדים באמצעי מדיה שונים.
כך נולד Touch IT − סטודיו לפיתוח תוכן משחקי דיגיטלי. לכבוד השקת האתר שמרכז את הפעילות שלי בנושא (16.6.16), התחדשתי בדומיין אחר ובגרפיקה מהממת (תודה למוריה אחותי היקרה). מה יש כאן? קצת פוסטים מהבלוג הקודם, תובנות ומחשבות על איך "למשחק את החיים" וליצור משחקים ופעילויות תוכן משחקיות בהתאמה אישית. אני כותבת גם על האופנים שבהם הפדגוגיה והטכנולוגיה יכולות להשתלב בצורה משחקית וחווייתית כדי להגביר מוטיבציה ולשפר ביצועים והישגים. וכמובן – אני גם מספרת איך זה להיות הורים לילדים בעידן הדיגיטלי ומשתפת בחוויות שלי מגידול ילדים במאה ה-21.
וכשמו כן הוא, הסטודיו שלי – Touch IT – מציע להורים ולמורים לגעת בזה – לא לפחד מהטכנולוגיה, ללמוד להכיר אותה ולרתום את היתרונות שלה למטרות הנאה, חוויה ולמידה. זה נכון גם לגבי המשחקים בהתאמה אישית שאני יוצרת (כמו משחקים קהילתיים לחג הקיבוץ/ המושב, משחק קופסה משפחתי ליום הולדת עגול או תהליכי למידה ממושחקים). הטכנולוגיה היא כלי שרת לטובת התוכן והעניין.
באוגוסט 2021 עשיתי שוב שיפוץ לאתר ולמיתוג. זה קרה בעקבות מיקוד עסקי במשחקי קהילה (וגם הקורונה השפיעה על כך…). פיתחתי את "מתחברים" – פלטפורמה דיגיטלית ייעודית למשחקי קהילה שמתחברים בין אנשים, סיפורים ומקומות. "מתחברים" כולל שלוש אפליקציות משחק שונות, עם מכניקות שונות, שאפשר להתאים אותן לכל תוכן – סיפורי ייסוד קהילה, היכרות עם חברי היישוב / קיבוץ/ מושב, מסע בין מקומות וזכרונות בחיי היישוב ועוד.
