יש משהו בספרים של הכותב והמאייר אמי רובינגר שממש מזמין את הקוראים הקטנטנים להיות אקטיביים. כשמקריאים אותם לילדים — הם לא רק נהנים מהאיורים הצבעוניים והמשעשעים, אלא, לרוב, כבר בהקראה הראשונה הילדים הופכים למשתתפים פעילים ומשלימים (או צועקים בהתלהבות, כמו אצלנו בבית) את סופי המשפטים, שהם בעצם חרוזים קליטים. זו כנראה גם הסיבה לכך שספריו של רובינגר היו מהראשונים שהומרו לספר אפליקציה אינטראקטיבי לילדים (בנוסף לשני ספרים דיגיטליים אחרים של רובינגר: פילים בכל הצבעים ותזמורת מפלצות הקצב). זה ממש מתבקש.
באופן לא מפתיע, זוהי אחת האפליקציות האהובות אצלנו בבית בשנה ומשהו האחרונות. בכל עמוד באפליקציית הספר (שהוא בעצם כפולת עמודים של הספר הפיזי) תפגשו שני אריות שונים ומשונים, שמחטטים באף, עושים בסיר, מתחפשים לליצן, ועוד. לחיצה על כל אריה או שקשוק האייפד/הטאבלט יגרמו לו לזוז, לרקוד, להשמיע קולות — לפי מה שמייצג אותו. מניסיוננו, ההפעלות האלה מצחיקות לא רק ילדים בני שלוש-ארבע: חלקן מגניבות (האריה שיודע לשיר מזמזם את נעימת הנושא מהסרט Lion King), וחלקן מפתיעות (האריה הקבצן מחייך בשמחה כשהוא מצליח לתפוס מטבע, האריה שבורח מעכבר בעמוד הימני שובר את הצעצוע שבעמוד השמאלי). מה שבטוח, רואים שהושקעה מחשבה בתהליך ה"החייאה" של הספר למדיום הזה, גם בדברים הקטנים (עקבות רגליים של אריה במקום חיצי דפדוף לדוגמה).
יש כאן שימוש חכם בטקסט המקורי ובממשק הדיגיטלי, שנותן לסיפור קצב אחר, והופך את הקריאה והדפדוף בו לאינטואיטיביים וגמישים (בניגוד, למשל, לרצף העלילה בספרים דיגיטליים אחרים שמספרים סיפור עם התחלה, אמצע וסוף). מאז שהורדתי את האפליקציה הזו למכשיר הטלפון שלי — איל, שהוא כבר בן חמש, ממשיך לחזור אליה וליהנות ממנה. הוא כבר יודע את כל החרוזים בעל פה, והעובדה הזו רק משדרגת את החוויה שלו. גילוי נאות: את הספר הזה של רובינגר אין לנו בבית.
נוסף על האפשרות המוזכרת לעיל ומכונה "ספר משחק", יש לאפליקציה הזו גם שתי אפשרויות שימוש נוספות: האחת — לשמוע את הסיפור בהקראה רציפה, כולל דפדוף רציף כמו בספר נייר, כשהילד שולט בקריינות ובהפעלת הדמויות; והשנייה — לשחק במשחק זיכרון עם דמויות של האריות מהספר, המחולק לשלוש רמות קושי בהתאם לגיל הילד וליכולותיו.